לאחרונה השתתפתי בקורס רכזי נגישות בשל החובה בחוק למנות רכז נגישות בארגון של למעלה מ- 25 עובדים. רכז הנגישות לא צריך להיות מנהל שיווק, אך לדעתי מנהל השיווק יזכה בתרומה רבה ביותר באם הארגון יהיה נגיש ולכן כדאי שיהיה הוא זה שמוביל את הנושא. האינטרס של מנהל השיווק הוא שהארגון בו הוא עובד יהיה נגיש.
הקשר בין שיווק לבין הנגשת העסק לאנשים עם מוגבלות
ראשית, נגדיר "אנשים עם מוגבלות" – מוגבלות, בין אם היא זמנית או קבועה, מגבילה את תפקוד האדם בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. גם אדם ששבר את הרגל ונמצא בכיסא גלגלים לתקופה מוגבלת הוא למעשה אדם עם מוגבלות (זמנית). בנוסף, חשוב להכיר שיש גם מוגבלות נראית וגם בלתי נראית.
ועכשיו, מה הקשר בין שיווק לנגישות? קהל יעד. אנשים עם מוגבלות מהווים 20% מהאוכלוסיה – 1.7 מיליון איש שהם קהל יעד גדול וייחודי. זהו כוח קנייה משמעותי אם נדאג להנגיש את השירות ונקודות המכירה שלנו.
מהן נקודות ההשקה בין שיווק לנגישות?
- אתר אינטרנט ועמודי נחיתה – כבדי ראייה / עיוורים גולשים באתרי אינטרנט באמצעות תוכנת קורא מסך. מטרת האתר / עמוד הנחיתה היא בסופו של דבר להמיר גולשים ללקוחות. אך אם האתר והעמוד לא נגישים, אזי אותו גולש עם מוגבלות לא יגלוש בהם והנה הפסד של קונה פוטנציאלי.
- משרד מכירות / חנות – בואו נצא רגע מהזירה הדיגיטלית. כאשר אתם מנגישים את נקודת המכירה שלכם אתם כאמור מרחיבים את קהל הלקוחות הפוטנציאלי. חזרה לזירה הדיגיטלית – כדאי לפרסם בהצהרת הנגישות שבאתר כי נקודת המכירה שלכם נגישה. אנשים עם מוגבלות עושים שיעורי בית לפני שהם יוצאים מהבית. הם בודקים את הנתיב בו הם ילכו, לאן הם ילכו – האם זה יהיה עבורם נגיש או לא. כי אם לא, הם פשוט לא יבואו. אז אל תשכחו לרשום את הסדרי הנגישות בהצהרת הנגישות באתר שלכם.
- שיווק מפה לאוזן – הלידים הכי איכותיים הם אלו שבאים מהמלצות של אחרים. תארו לעצמכם שקהל גדול נוסף יעביר מפה לאוזן את העובדה שאתם נגישים…
- שיימינג – כאשר ארגון מעניק שירות לקוי הוא מסתכן בכך שיעשו לו שיימינג ברשתות החברתיות. אם ארגון ידוע בשירות הטוב שהוא מעניק אך הוא איננו מעניק שירות נגיש הוא חושף את עצמו לשיימינג מצד קהל עם מוגבלות אשר מעוניין בשירות או צריך אותו.
- כנסים וימי עיון – חברות רבות משתתפות בכנסים, מארגנות כנסים וימי עיון כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלהם. תארו לכם שההרצאות מתומללות במקום כך שכבדי שמיעה יוכלו לקרוא את הנאמר. או שאתם עושים שימוש במתרגם לשפת הסימנים. או שאתם עורכים את הכנס במקום נגיש לכסאות גלגלים. גם פה כדאי לציין בהזמנה שהכנס נגיש ולפרט מהם אמצעי הנגישות הקיימים.
- השתתפות בתערוכות וירידי מכירות – מעבר לכך שמארגני התערוכה צריכים לדאוג לנגישות, גם אתם – בעלי הדוכנים בתערוכות כדאי שתנגישו את דוכן שלכם. אם אתם מקרינים סרטון – תוסיפו כתוביות, תדאגו לשולחן נגיש לאנשים עם כסאות גלגלים ועוד.
רקע לתקנות הנגישות
כבר בשנת 1998 נחקק חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות וכמה שנים אחריו החלו לתקון תקנות הקשורות לנגישות: תקנות מבנה חדש, תקנות מבנה קיים, תקנות נגישות השירות, תקנות מקום ציבורי שאינו בניין, תקנות להנגשת אתרי אינטרנט ועוד. כל התקנות באו מתוך 3 עקרונות:
- עקרון ההכלה – האפשרות שהציבור כולו יקבל שירות באותה דרך. אנשים עם מוגבלות הם חלק מהציבור ויש לאפשר להם להתנהל במרחב הפיזי וכן לקבל שירות באותו האופן בו מקבל כלל הציבור וללא הפרדה. למעשה אנשים עם מוגבלות אמורים לחיות בדיוק כמו כלל הציבור.
- עקרון הרצף – אדם עם מוגבלות יוכל לבצע רצף מלא ושלם של פעולות, שהתוצאה היא קבלת שירות מלא תוך השקעת זמן ומאמץ סבירים. למשל: אדם כבד שמיעה מעוניין ללכת לסרט או הצגה. צריך לאפשר לו להזמין כרטיסים למשל באינטרנט (הוא לא יכול להזמין טלפונית), כשהוא מגיע לאסוף את הכרטיסים אז צריכה להיות לולאת השראה בקופות, כשהוא נכנס לאולם הסדרן עבר הדרכה ויודע איך לסייע במידה ומבקשים ממנו עזרה או פונים בשאלה ועוד (למשל, לדבר פנים מול פנים כדי שאותו אדם כבד שמיעה יוכל לקרוא שפתיים).
- עקרון הגמישות – הואיל וקיימת שונות גבוהה בצרכים של אנשים עם מוגבלות, יש לשאוף שההתאמות יתנו מענה למגוון הצרכים (למשל: לאדם כבד שמיעה, לאדם בכיסא גלגלים יש צרכים שונים והארגון צריך לדאוג להתאמות נגישות לשניהם).
*תודה לעמותת נגישות ישראל על הקורס המעניין.
